יום שני, 23 באפריל 2012

מה היה קורה אילו ...


אני חובבת רומנים רומנטיים, קוראת את ה"זבל" הזה בהנאה רבה. הייתי יכולה לכתוב עכשיו רומן רומנטי מהסרטים, לו רק הסוף היה אחר ...

היא היתה תלמידת כיתה י', קטנטונת, עם שתי צמות בלונדיניות. הוא היה חייל, גבוה, שחום.
היא יצאה עם הכיתה לשבוע גדנ"ע בקיבוץ מגל. הוא עצר עם היחידה למנוחה בקיבוץ.
כשעברה עם החברות הוא ישב ליד השביל על אבן ושרטט עם מקל בחול, המבטים הצטלבו וחיוכים הוחלפו.
כשכל הבנות עמדו ולטשו מבטים, היא הצהירה בקול "החייל הזה שם, הוא יהיה בעלי!!"
לפני שהלך, הוא ניגש לאחת הבנות וביקש את הפרטים של "הקטנטונת עם הצמות".

אז התחיל סיפור של אהבה …
זה לא היה פשוט. היא גרה בחולון והוא בנתניה – בימים בהם כדי לעבור 40 ק"מ נסעו 40 שעות, היא תלמידה והוא חייל - שניהם מבתים מסורתיים וכל מילה נוספת מיותרת, היא אשכנזייה והוא מזרחי  - רחמנא לצלן.
בלי אייפונים, בלי אינטרנט, בלי רכבים. עם מכתבים ואוטובוסים!


אחרי 4 שנים, ביום הולדתו ה- 23, הם התחתנו, קנו בית קטן עם משכנתא גדולה והחיים התחילו ...


ואז פרצה מלחמת יום כיפור...
בערב שמחת תורה, יום רביעי 17/10/73 בשעות הצהרים, בשנייה אחת, הכל נגמר!! התקווה, האהבה, החיים!!
כמעט בן 24
כמעט שנה לנישואים
כמעט אבא ...

אחרי חודשיים אני נולדתי.

עברו 38 וקצת שנים, יום הזיכרון ה- 38 ואין לי אפילו זיכרון אחד.
38 שנים של סיפורים
38 שנים של זיכרונות של אחרים
38 ימי זיכרון
ועדיין מידי פעם, במיוחד ביום הזה, צצות ועולות בי המחשבות "מה היה קורה אילו ..."


9 תגובות:

  1. זה כל כך עצוב שאני יושבת וחושבת איך בכלל מגיבים ......
    מזל שמצאת את האלבום מתחת למיטה של סבא כי התמונות משגעות והם שניהם יפיפיים .

    ודבי היא ההוכחה שצריך לקום ולאסוף את עצמך ולהמשיך לחיות .

    השבמחק
  2. בלי מילים... שלא ייווספו עוד יתומים....

    השבמחק
  3. למרות ההיכרות עם הסיפור זה כ"כ עצוב.
    בתור הורים ההבנה שילד נקטף בגיל כ"כ צעיר שניה לפני שהופך לאבא.. ואמא שלך הגיבורה שנשארה עם צער כ"כ גדול ובטן של הסוף. סוף שהוא לא הכיר. סוף שהוא התחלה מדהימה, של אישה שהקימה משפחה מדהימה. תהיי גאה.

    השבמחק
  4. ריגשת אותי, מאוד (שוב). וכתבת יפה כתמיד. שעתו של הרומן הרומנטי עוד תגיע.

    את יכולה לכתוב, ולעצור כמה חודשים לפני.
    ברומנים הרומנטים אגב (שהם מעולים), לפי הסטטיסטיקה שלי, בד"כ ראשון נולד בן..

    קראתי בדף היזכור ומצאתי כמה קוי דמיון חזקים בינכם - שניכם טובים בלימודים, עוזרים למשפחה, ולא עומדים בקסמה של דבי.. (שלהגיד עליה שהיא בעלת שמחת חיים זה אנדרסטייטמנט).

    השבמחק
  5. גם פה... פשוט אין לי מילים... מחבקת חזק חזק...

    השבמחק
  6. יואו... איזה צמרמורת עברה בי....
    ממש עצוב!
    חיבוק גדול... <3

    השבמחק
  7. אמצע הלילה ואני קוראת בבלוג שלך, ולא מגיבה עד כה כדי לא להתיש אותך בלהסתובב בכל הפוסטים הישנים. נהנית הנאה אדירה מהבלוג ו... כאן עצרתי. חטפתי אגרוף בבטן . מהשורה הזו שלך, בסוף "אחרי חודשיים אני נולדתי"...
    כל כך עצוב. כל כך ישראלי. היה לי ברור שלא יהיה סוף טוב לסיפור המקסים שסיפרת... אבל לא הייתי מוכנה לכזה סוף.
    אז בלי להכיר אותך, אני מחבקת אותך חזק חזק......

    השבמחק
  8. קראתי את הדף שבקישור שנתת.
    חשוב שיש את הדפים האלה...
    כל כך עצוב.

    השבמחק